כשהתחיל המשבר, והסגר הלך והתהדק לנו על ההנשמה, היה לי ברור שאסור לי לשקוע לתוך מרה שחורה. שהדרך שלי היא לא להוריד את הראש מתחת למים ולחכות שהגל יעבור. הנתיב שחיפשתי היה לא לשרוד, אלא למצוא את ההזדמנות. להמשיך לנוע וליצור. ככה אני מסתכל על החיים. תמיד. לא מתוך ידיעה ברורה שהשביל שאבחר מוצלח, אלא מתוך ההבנה שתמיד יש שביל, שתמיד אפשר לעשות משהו.

באסה ניתנת לתמרון

המציאות הכתיבה לי סיטואציה. יכולתי להתקפל לתוכה ולחכות שפוף שהיא תעבור, או לערבב מחדש את הקלפים שקיבלתי. כמו כולם, הייתי מאוד מבואס. אבל ניסיתי לתמרן בין הבאסה לבין המחשבה של מה לעזאזל עושים? שזה גם סוג של באסה, אבל לפחות זאת באסה יעילה.

שאלתי את עצמי מה אני מפספס, מה אני לא רואה. זה בא מהמקום שלי כאמן יוצר. זה כמו לעשות פרויקט חדש שנופל עליך ביום בהיר אחד, ואתה בבאסה כי אין לך השראה. אני מכיר את זה מקרוב, קוראים לזה תסמונת האמן הסובל.

בשלב הזה עדיין לא היה לי שום רעיון בראש, אבל התחלתי להסתכל על דברים, לקרוא עיתונים כלכליים, לחפש השראה. כל זה עם שני ילדים קטנים בבית, וזמן מועט מאוד לחשוב מחשבות עצמוניות (שאינן קשורות בסמי הכבאי ובחברים שלו).

מתוך המחשבה של מה לעשות, תפסתי את הכלי שהכי קל לי ליצור איתו, והכנסתי את עצמי לסיטואציה שנוח לי והתחלתי לצלם את הילדים שלי. כל יום העליתי לרשתות את “יומני קורונה”, שהפכו להיות ויראליים עד שפנתה אלי כתבת של ynet וביקשה לכתוב על זה. וככה, בוקר אחד מצאתי את עצמי בעמוד הראשון של ynet.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5707846,00.html

לעזור לאחרים? זה Win-win

בהמשך הסגר התחלתי לחשוב מה אני יכול לעשות בשביל אחרים. איך אני, עם הכלים שלי, כצלם פורטרטים, כאמן, יכול לעזור. ככה נולד הרעיון של מבצע קורונה.

המבצע היה, ׳שלמו היום בזמן הסגר סכום סמלי של 399 שקלים ובואו להצטלם כשהסגר יפתח לסשן של שעתיים׳, במסגרתם הלקוח מקבל את כל התמונות ועוד שתי תמונות ערוכות.

אני מאמין שהמוצר הזה מעולה, בתקופה רגילה ואפילו בימי קורונה חסרי הוודאות, והעובדה שאני נותן אותו במחיר נמוך כ״כ מייצרת הזדמנות לעצמאיים לחדד את המסר שיווקי שלהם ואת הבידול העסקי שלהם, וזה שווה הרבה. המון!

התחלתי לפרסם ברשתות בתחילת חודש אפריל. בהתחלה לא הייתה הרבה היענות. רק טפטופים. למען האמת, לא חשבתי שזה יעבוד. אפילו היה איזה צלם אחד שכעס עלי שזה מחיר נמוך מידי לשעתיים צילום.

עניתי לו שהמחיר הסמלי נועד בשביל לעזור לאנשים בתקופה הזאת, לתת להם שירות שבשגרה היה עולה להם כמעט כפול! ושאני מוכן לספר לו בפרטי מה התפיסה שלי לגבי צילום פורטרטים ולמה אני צריך שעתיים בשביל זה.

פרסמתי באופן יומיומי כמעט, וההיענות הלכה והתגברה עם הזמן, וזה עבד. זה אשכרה עבד. למבצע נרשמו עשרות אנשים!

Shlomi Bardugo - Lawyer
Shlomi Bardugo – Lawyer

תנו לי לחדד את הנקודה, כולם ללא יוצא מן הכלל לא הכירו אותי קודם. המבצע הזה אפשר לי להתקיים כלכלית בתקופה של חוסר ודאות כלכלית מוחלטת ובנוסף חשף אותי בפני קהלים חדשים!

כשהתחיל המשבר היו מסביבי הרבה עצמאיים שניסו לחסוך בהוצאות, ולצמצם את עצמם למינימום האפשרי. אני האמנתי מההתחלה שצריך ללכת הפוך ממה שכולם עושים. מבחינתי המשבר הזה דרש השקעה בפרסום ושיווק יותר מביום רגיל. לא לעצור, אלא לדהור לתוך המציאות החדשה בשיא הכוח.

אז אמנם המבצע הסתיים, אבל בקרוב מאוד הסטודיו שלי חוזר לפעילות מלאה.

אם אתם צריכים צילומי פורטרט לחברה או לעסק שלכם, אם אתם צריכים מישהו שיספר את הסיפור שלכם בצורה ויזואלית ומרגשת – בואו נדבר!

שלכם,

טל גבעוני

0546606262